ילו רשת חנויות נוחות בע"מ ואח' נ' דוד ואח'

החלטה

1.בפניי בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן ביום 29/12/10, לטובת התובעים.

פסק הדין ניתן בהיעדר הנתבעים, אשר זומנו כדין לדיון.

בתיק זה התקיימו שלוש ישיבות.

בראשונה, מיום 21/4/10 הוצעה לצדדים הצעה לסיום התיק, אך בהמשך, משלא ניתנה הסכמת שני הצדדים לה, נקבע מועד נוסף לקדם משפט, ליום 21/6/10.

במועד זה, הגם שהתובעים זומנו כדין, לא התייצבו לדיון ולפיכך, נמחקה התביעה תוך חיוב התובעים בהוצאות הנתבעים.

יום לאחר מכן הוגשה בקשה לביטול פסק הדין כאשר הטעם לאי-התייצבות התובעים, כך נטען, כי טעו ברישום יום הדיון ביומנם.

הבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים ליום 29/12/10, תוך חיוב התובעים בהוצאות הנתבעים בשל דיון ה- 21/6/10.

ביום 29/12/10, לא התייצב איש מן הנתבעים ובשל כך, כאמור, התקבלה הבקשה לביטול פסק הדין וניתן פסק דין לטובת התובעים.

2.עיינתי בטענות הנתבעים וכן בתגובת התובעים.

הטעם לאי-התייצבות הנתבע, כך לטענתו, היא מחלתו. עיון באישור המחלה מעלה כי הוא ניתן לנתבע ביום 30/12/10 וימי המחלה מתייחסים למועדים 28/12-31/12/10. הבקשה הוגשה יום לאחר הדיון, ב- 30/12/10.

3.         ביטול מחובת הצדק אינו מוצדק, בנסיבות העניין, שכן החלטת בית המשפט אודות הדיון הומצאה לנתבע ואין על כך עוררין.

4.באשר לביטול על פי שיקול דעת, יש לבחון בענייננו, שניים:

האחד, מהי הסיבה לאי התייצבותו של הנתבע

והשני, מהם סיכויי ההצלחה של הנתבעים אם יבוטל פסק הדין.

מדובר בשני תנאים מצטברים שעל ביהמ"ש לשקול, כאשר השאלה השניה היא החשובה יותר ובעלת המשקל הכבד יותר. עם זאת, "ככל שסיכויי הנתבע להצליח בהגנתו נראים טובים יותר, יכול בית המשפט לנהוג בו ביתר סלחנות בענין הסיבה למחדלו, אי הגשת כתב הגנה או אי התייצבות במשפט, שגרם לפסק הדין". (ע.א 276/72, פרידמן נ' פרידמן פ"ד יז, 349, 358א).

5.עיון באישור המחלה מעלה תהיות. מדוע לא פנה הנתבע מבעוד מועד לבית המשפט או לב"כ התובעים על מנת להודיע על מחלתו, כאשר מאישור המחלה עולה כי החלה כבר ביום 28/12/10? מדוע יכול היה להתייצב ביום 30/12/10 לצורך הגשת בקשתו לביטול פסק הדין, כאשר גם ביום זה היה חולה, בעוד שביום הדיון, 29/12/10, נמנע ממנו להגיע לבית המשפט? לאלו לא ניתן מענה בבקשת הנתבע או בתצהירו.

באשר לסיכויי הגנתו, הנתבע טוען כי הדוכן הנושא את השם "יהלו" אינו דומה באופיו ובמהותו לעסקם של התובעים.

אחר ששקלתי את שני אלו, הגעתי למסקנה כי בשלב זה, בטרם התבררו העובדות לאשורן, לא ניתן לקבוע כי לנתבע אין סיכויים בהגנתו. מסקנה זו, בשילוב הטעם לאי-התייצבות הנתבע וכן העובדה שבדיון קודם ב"כ התובעים הוא שלא התייצב לדיון וכן על מנת שלא לחסום את זכותו של הנתבע להתגונן מפני התביעה, הובילה אותי לתוצאה לפיה יבוטל פסק הדין והתיק ייקבע לדיון, אך זאת רק בתנאי שהנתבע ישלם את הוצאות התובעים בגין הדיון, סך של 500 ₪ וכן יפקיד בקופת בית המשפט סכום נוסף של 1,500 ₪.